דרכים לטיפול בשרירנים (מיומות)

שרירן שמתגלה בבדיקה שגרתית ובאופן מקרי ושאין לו תסמינים כלשהם מכונה שרירן אסימפטומטי. במצב כזה ניתן, בהתייעצות עם הרופא המטפל, להסתפק במעקב אחריו בלבד בעזרת אולטרסאונד, אחת לכמה חודשים.

אפשרויות הטיפול אצל נשים סימפטומטיות מגוונות וכוללות, בין השאר, טיפולים תרופתיים, טיפולים שמרניים כמו הקטנת גודל השרירן באולטרסאונד ממוקד או אמבוליזציה של עורקי הרחם. לעתים מומלץ טיפול כירורגי להסרת השרירן באופן סלקטיבי עד לאפשרות של צורך בכריתת הרחם כולו.

1. טיפולים תרופתיים:

א. תכשירי פרוגסטרון מפחיתים את עוצמת הדימום ללא השפעה על גודל השרירן. הם ניתנים דרך הפה – במתן פומי, בזריקות, או ע”י התקן תוך רחמי המשחרר פרוגסטרון – מירנה.

ב. אנאלוגים ל-GnRH: גורמים לכיווץ משמעותי של השרירן ולהפסקת הדימום על ידי דיכוי הציר ההורמונלי של האשה. לטיפול יכולות להיות תופעות לוואי בדומה לגיל המעבר (מנופאוזה) כגון גלי חום. עם הפסקת הטיפול חולפות התופעות אך השרירן עלול לחזור לגודלו המקורי. טיפול זה מוגבל בזמן.

חשוב לציין כי הטיפולים התרופתיים הקיימים אינם מומלצים לנשים בהריון או לנשים המעוניינות להרות.

2. אולטראסאונד ממוקד MRgFUS:

מדובר בטיפול לא פולשני (ללא ניתוח) המתבסס על הרס של השרירן בעזרת קרני אולטראסאונד, המתבצע תחת MRI. הטיפול מתאים במיוחד לנשים שלהן שרירן אחד עד ארבעה שרירנים, שגודלם בין 4 ל-7 ס”מ. מטרתו העיקרית לצמצם את גודל השרירן ולשפר באופן משמעותי את הסמפטומים ואת איכות החיים של האשה. הטיפול מתאים גם לנשים שמעוניינות להרות.

לקריאה נוספת:מיומות ברחם – לגלות, לטפל ולהפסיק לסבול” – באתר Onlife

3. אמבוליזציה:

טיפול שמרני (minimally invasive) בעזרת צנתור שגורם לחסימת אספקת הדם של השרירן. בספרות המקצועית דווח על הריונות ולידות לאחר אמבוליזציה. עם זאת מחקר שהשווה הריונות לאחר אמבוליזציה לעומת הריונות לאחר כריתת שרירנים סלקטיבית (מיומקטומיה) מצא שיעור לידות גבוה יותר ושיעור הפלות נמוך יותר בנשים שעברו מיומקטומיה בהשוואה לאלה שעברו אמבוליזציה.

4. כריתה סלקטיבית של השרירן (מיומקטומיה):

טיפול זה מומלץ במקרים בהם השרירן בולט לחלל הרחם וגורם לדימום. שרירן כזה כשהוא קטן ניתן להוציאו בהסטרוסקופיה. כריתה סלקטיבית (מיומקטומי) גם לשרירנים במיקום אחר ניתן לבצע בנשים המעוניינות לשמר את הרחם. פעולה זו מתבצעת בלפרוסקופיה/ ניתוח רובוטי או בפתיחת בטן, תלוי בגודל השרירן ובמיקומו.

שיעור ההצלחה של טיפולים משמרי הרחם (אולטראסאונד ממוקד, אמבוליזציה ומיומקטומיה) עומד על 75%. נמצא כי ב-25% מהמקרים תזדקקנה המטופלות לטיפול נוסף בשל הישנות הסימפטומים או חזרת השרירנים.

5. כריתת רחם:

כריתת רחם היא אופציה טיפולית המבוצעת בעיקר בנשים שאינן מעוניינות בהריון עתידי. ניתן לבצע כריתת רחם אבדומינלית (פתיחת בטן), וגינלית (דרך הנרתיק) או לפרוסקופית/ רובוטית.

הטיפול בשרירנים תלוי ברצון האשה, בגילה, בתוכנית הפריון שלה, במספר השרירנים, גודלם ובמיקומם ברחם.

 

חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.

לקביעת תור