מבנה רחם תקין או לא תקין ודרכים להערכת חלל הרחם

הרחם, אחד מאברי הרבייה החשובים של האשה. ממוקם באגן הירכיים, בין שלפוחית השתן למעי הגס וצורתו מזכירה אגס. משני צדדיו הוא מתחבר לחצוצרות וחלקו התחתון מחובר לנרתיק. מדובר באיבר שרירי חלול, הממלא תפקיד מרכזי בהשרשה ובשמירה על העובר, לשם השגת הריון תקין.

מבנה הרחם:

מבנה רחם תקין

הרחם בנוי משלוש שכבות:

1. רירית הרחם (אנדומטריום): השכבה הפנימית ביותר, לה תפקיד בקליטת הריון והיא מורכבת משתי תתי שכבות: אחת המתחלפת מדי חודש, במהלך הדימום הווסתי והאחרת קבועה ועמוקה יותר.

2. שריר הרחם (מיומטריום): שכבת הביניים המקנה לרחם את היכולת לגדול במהלך ההריון.

3. סרוזה: השכבה החיצונית הדקה, העוטפת את הרחם.

רחם קדמי ורחם אחורי

אצל כ- 75% מהנשים מוגדר הרחם כקדמי, דהיינו נוטה לעבר שלפוחית השתן. אצל האחרות (20% עד 30%) נוטה הרחם לכיוון עמוד השדרה ומוגדר בתור רחם אחורי. על פי רוב אין משמעות למיקום הרחם, אם כי לעיתים נשים עם רחם אחורי סובלות יותר מכאבים בזמן הווסת או בעת קיום יחסי-מין.

היווצרות הרחם:

הרחם נוצר בשבוע התשיעי לחיי העובר ממין נקבה, מאיחוד של שני הצינורות העובריים המולריאניים. צינורות אלה מתמזגים, הדופן המשותפת שלהם (ספטום) נספגת ונוצר חלל רחם אחד. הפרעה בתהליך האיחוי של שני צינורות אלה היא זו שאחראית לקיומם של מומים במבנה הרחם. מבחינים בכמה סוגים:

רחם קשתי: 

רחם קשתי נמצא אצל כ-3.4% מהנשים ונחשב לווריאנט נורמלי של מבנה הרחם. מדובר במצב בו קיימת בליטה קלה (פחות מ- 1 ס”מ), של דופן הרחם העליונה (פונדוס) ,לתוך חלל הרחם.

מחיצה תוך רחמית: 

ההפרעה השכיחה ביותר במבנה הרחם. ניתן למצוא אותה אצל כ- 2% מאוכלוסיית הנשים. מדובר במחיצה אורכית, המתחילה בחלקו העליון של הרחם, בפונדוס, ואורכה משתנה מאשה לאשה. קיימים מקרים בהם מחיצה משמעותית עלולה לגרום להפלה או ללידה מוקדמת.

שתי תאוריות מספקות הסבר לאפשרות שמחיצה תוך רחמית תוביל להפרעה להתפתחות הריון תקין:

1. בשונה משאר רקמת הרחם, מורכבת המחיצה מרקמה חסרת כלי דם (פברוטית). במצב בו משתרש העובר דווקא באיזור המחיצה, יכולה אספקת הדם הלקוייה לפגוע בהשרשתו, או בהמשך התפתחותו התקינה ולגרום להפלה.

2. המחיצה יכולה להקטין את חלל הרחם. המקום המוגבל שהיא יוצרת בתוך הרחם, יש בו אפשרות ככל שההריון מתפתח, לגרום להתכווצויות, להפלה ואף ללידה מוקדמת.

רחם דו קרני: 

מאובחן אצל כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים. צורתו דמויית “לב”, ובמקום חלל אחד נוצרות מעין שתי קרניים. לעיתים, שתי הקרניים מפותחות דיין ומסוגלות לשאת הריון. במצבים אחרים, יכול להתפתח הריון באחת הקרניים בלבד. הריון אצל נשים עם רחם דו קרני דורש מעקב קפדני בשל סיכון מוגבר להפלה, ללידה מוקדמת, לעובר במנח רוחבי או לעובר במצג עכוז טרם הלידה.

רחם חד קרני: 

רחם חד קרני הוא אנומליה נדירה ששכיחותה כ- 0.1% מהאוכלוסיית הנשים. במקרה זה לרחם קרן אחת בלבד וצורתו כ”בננה”. המשמעות היא של היווצרות חלל קטן וצר בהשוואה לרחם תקין. גם מצב זה דורש מעקב קפדני אחר הנשים בתקופת ההריון בשל סיכון מוגבר להפלה וללידה מוקדמת.

לעיתים, ההפרעות אינן מולדות, אלא מופיעות אצל האשה בשלב מאוחר יותר, כתוצאה מתהליכים פזיולוגים או פתולוגים שונים. הכוונה לרחם שרירני, לפוליפים או להידבקויות בחלל הרחם.

שרירן (מיומה): 

מדובר בגידול שפיר של שריר הרחם הנפוץ בגיל הפוריות. השרירנים מתחלקים למספר קבוצות על פי מיקומם ברחם.

כתבה רחבה ומפורטת בנושא השרירנים ואפשרויות הטיפול בהם, ניתן למצוא בקישורים הבאים:
1. מהם השרירנים?
2. דרכי טיפול בשרירנים

חשוב לציין כי שרירן הממוקם בתוך חלל הרחם ומכונה תת רירי/סאב-מוקוזלי עלול לגרום לדימומים ולהקשות על השרשת הריון. שרירנים קטנים בחלל הרחם ניתנים להסרה.

פוליפ: 

בלט של רירית הרחם, מתגלה לרוב באולטראסאונד שגרתי או בעקבות תלונה על דימום רחמי לא מסודר. ניתן להסרה בעזרת הסטרוסקופיה.

הדבקויות תוך רחמיות: 

מופיעות בעיקר לאחר פרוצדורה כירורגית בחלל הרחם כגון גרידה. לעיתים הן תבואנה לביטוי בדימום ווסתי מועט ועלולות להפריע לקליטה של הריון. בחלק מהמקרים ניתן להפרידן בהסטרוסקופיה ניתוחית. להפרעות במבנה הרחם אין על פי רוב תסמינים כלשהם, ולכן הן מתגלות בעיקר בבדיקה גינקולוגית שגרתית או בעת בירור של אי פריון או לאחר הפלות חוזרות, לידה מוקדמת או ניתוח קיסרי.

מומים וליקויים בחלל הרחם ניתנים לאבחון בכמה דרכים:

1. הסטרוסקופיה אבחנתית: 

בבדיקה מוכנס לחלל הרחם, דרך צוואר הרחם והנרתיק, סיב אופטי בקוטר של מספר מילימטרים. בעזרתו מתאפשרת הסתכלות על מבנה החלל ועל הפתחים של החצוצרות. הבדיקה נעשית ללא הרדמה ואורכת מספר דקות. רצוי לבצעה מספר ימים לאחר סיום הדימום הווסתי.

2. צילום רחם היסטרוסלפינגוגרפיה ( HSG): 

בדיקה הדומה לבדיקה גינקולוגית שגרתית עם ספקולום, ומתבצעת במכון רנטגן תחת שיקוף.

במהלך הבדיקה מזריק הרופא בעזרת צינורית דקה חומר ניגוד לתוך הרחם. צילום רחם מאפשר הדגמה של חלל הרחם, של החצוצרות ושל המעבר דרכן לחלל האגן (פיזור החומר).

בסיכום הבדיקה מתקבל מידע על מצב חלל הרחם וצורתו, על אפשרות של נוכחות של פגמי מילוי בחלל ועל מצב החצוצרות.

הבדיקה מסייעת לרופא לראות אם החצוצרות במראה תקין (דקיקות) ואין בהן חסימות.  מומלץ לבצע את הבדיקה במחצית הראשונה של מחזור הוסת, טרם הביוץ.

לצילום רחם יכולות להתלוות תחושות לחץ וכאבים בבטן התחתונה שחולפים לרוב מיד לאחריו. להקלה, מומלץ כשעה לפני ביצועו, ליטול משכך כאבים.

הבדיקה מבוצעת לרוב ללא הרדמה, אך לפי רצון המטופלת ניתן לבצעה גם בהרדמה כללית קצרה.  נשים הסובלות מאסטמה או רגישות ליוד חייבות ליידע את הרופא לפני ביצוע צילום הרחם.

לקריאה נוספת: צילום רחם

3. אולטראסאונד תלת מימדי: 

בדיקה לא פולשנית המשלבת בדיקת אולטראסאונד רגילה (דו מימדית) עם מימד של תנועה ומאפשרת הערכה מדוייקת יותר של מבנה הרחם.

בעזרת תוכנה מיוחדת, מעובד המידע שמתקבל לתמונה תלת מימדית, שמספקת אינפורמציה מדוייקת יותר לגבי גודל הרחם, מבנהו ונפחו.

4. בדיקת הידרוסונוגרפיה:

שיטת הדמיה של חלל הרחם במהלכה מוכנס קטטר לרחם ודרכו מזליפים נוזל פיזיוליגי לחלל הרחם.  הבדיקה מאפשרת להעריך את מבנה חלל הרחם ואת תקינות החצוצרות.

חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.

לקביעת תור