שחלות פוליציסטיות (PCOS)

שחלות פוליציסטיות הן הסיבה השכיחה ביותר לאי סדירות של הוסת ולהפרעות ביוץ בנשים בגיל הפריון. התסמונת מתבטאת בחוסר איזון הורמונלי. 

ד”ר מכטינגר מטפלת במרפאתה בנערות ובנשים עם שחלות פוליציסטיות.

על תסמונת השחלות הפוליציסטיות וכיצד לטפל בה –
תכנית “בוקר בריאות” (ערוץ 13 – 28.11.18)

ד”ר מכטינגר מתארחת בתכנית “בוקר בריאות” בנושא תסמונת השחלות הפוליציסטיות: מה זה אומר? מה המאפיינים והכי חשוב – איך מטפלים?

 

תמונת אולטראסאונד - שחלות פוליציסטיות

תמונת אולטראסאונד – שחלות פוליציסטיות

השחלות הן האיבר בגוף האשה בו מתפתחות הביציות. בגיל הפריון ממלאות השחלות תפקיד נוסף – ייצור הורמוני המין: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון שמופרשים על ידי תאים במעטפת הזקיקים המכילים את הביציות.

אסטרוגן: חיוניותו מורגשת בכל שלבי ההתפתחות המינית של האשה. מדובר בהורמון נשי עיקרי. ממלא תפקיד חשוב בשלב של ההתבגרות המינית של הנערה, בתקופת התפתחות השדיים והופעת המחזור החודשי. בשלב מאוחר יותר של גיל האשה, השלב שבו יש נסיונות להרות, הוא תורם להכנת רירית הרחם להשרשת העובר. במהלך החיים הוא שומר על בריאות העצמות ומפחית סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

פרוגסטרון: הורמון שמופרש בזמן ביוץ ועיקר חשיבותו לעיבוי רירית הרחם, להשרשת העובר ברחם ולתקינות מהלך ההריון בשבועות הראשונים, עד להתפתחות השלייה.

טסטוסטרון (הורמון המין הזכרי): מיוצר ע”י השחלות בכמות קטנה מאוד. חשיבותו העיקרית היא בשמירה על בריאות העצם ועוררות החשק המיני.

במצבים רגילים נשמר איזון בגוף האשה בין שלושת הורמוני המין אלה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתבטאת בחוסר איזון בהפרשת ההורמונים הנ”ל, וניתן למצוא אותה אצל 8% עד 13% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפריון. תסמונת זו נחשבת לסיבה השכיחה ביותר לאי סדירות של מחזור הווסת ולהפרעות בביוץ. במרבית המקרים מלווה התופעה בעודף של הפרשת הורמונים זכריים (אנדרוגנים) הגורמים לעיתים לשיעור יתר (בפנים, בחזה, בבטן ובגב), לאקנה, לעור שומני או לחילופין להדלדלות שיער באיזור המצח. לפעמים התופעה מלווה גם בהשמנת יתר.

שחלות פוליציסטיות - PCOS

הקריטריונים לזיהוי תסמונת שחלות פוליציסטיות:

ב- 2003 פירסמה ועדת מומחים שלושה קריטריונים המכונים “האבחנות של רוטרדם” ומקובלים בכל העולם. לאבחנת התסמונת נדרשים לפחות שניים מתוכם:

1. העדר וסת או אי סדירות של וסתות.
2. עודף הורמונים זכריים.
3. בבדיקת אולטראסאונד נצפיית לפחות שחלה אחת עם ריבוי זקיקים בהיקף שלה.

1. אל וסת ואי סדירות של וסתות:

הכוונה לקיום של מרווחים של למעלה מ-35 יום בין הוסתות, או כאשר דימום וסתי מגיע רק אחת למספר חודשים, או במצבים של העדר דימום וסתי ספונטני ללא התערבות טיפולית.

חשוב לציין כי לגבי נערות בגיל ההתבגרות, קריטריונים אלה לאבחנה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולים לעיתים לבלבל, מאחר והם יכולים להיות דומים לסימנים המאפיינים התבגרות מינית נורמלית. ידוע כי בשנה הראשונה לאחר קבלת הווסת 85% מהנערות אינן מבייצות באופן מסודר. 60% מהנערות תבייצנה מסודר מדי חודש רק שלוש שנים לאחר קבלת הווסת הראשונה.

אקנה נפוץ מאוד בגיל ההתבגרות ולכן גם הוא אינו יכול לשמש כסממן שעומד בפני עצמו. לאור נתונים אלה, כאשר מתעורר חשד אצל מתבגרת לאפשרות קיומה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מומלץ להפנותה לרופא/ת נשים מומחה/ית בתחום.

תסמינים אלה ניתנים ברובם לטיפול.

2. עודף הורמונים זכריים:

כ-70% מהנשים המאובחנות כבעלות שחלות פוליציסטיות סובלות משיעור יתר.

הטיפול מתבצע בעזרת גלולות למניעת הריון ובמידת הצורך בשילוב תכשיר נוסף, כשהמטרה היא להפחית את ייצור ההורמונים הזכריים בשחלות ולהגביל את פעילות ההורמונים הזכריים (האנדרוגניים) בזקיקי השערות.

שיפור בתסמינים יופיע על פי רוב לאחר שישה חודשי טיפול.

3. בדיקת אולטראסאונד:

על מנת להגדיר שחלות במראה פוליציסטי יש לראות באולטראסאונד וגינלי (דרך הנרתיק) לפחות שחלה אחת עם ריבוי זקיקים קטנים (12 זקיקים לפחות בגודל של 2-9 מ”מ לפי הקריטריונים הישנים או 18 זקיקים לפי הקריטריונים החדשים מ-2018) ו/או שחלה מוגדלת שנפחה גדול מ- 10 מ”ל באולטראסאונד אבדומינלי (על הבטן).

מומלץ לעקוב אחר נשים עם PCOS גם בגילאים מאוחרים יותר בשל הסיכון של חלק מהנשים לפתח סינדרום מטבולי בגיל מבוגר יותר.

היבטים מטבוליים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות: 

נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, במיוחד כאלה עם עודף משקל, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח במהלך החיים תסמונת מטבולית המתבטאת בשומנים מוגברים בדם, יתר לחץ דם ושיבושים במשק הסוכר בגוף (כמו עמידות לאינסולין וסכרת). על מנת להעריך את מידת חשיפתן לסיכון זה, מומלץ לנשים אלה להקפיד לבצע בדיקות דם הכוללות: גלוקוז בצום/העמסת סוכר, פרופיל שומנים בדם, רמת אינסולין בצום, מעקב לחץ-דם ומעקב אחרי המשקל.

נמצא שהשילוב בין שינוי משמעותי בהרגלי האכילה, פעילות גופנית מסודרת וטיפול תרופתי להגברת הרגישות לאינסולין (כאשר בדיקות מעבדה הצביעו על עמידות לאינסולין), יש בו כדי לסייע בטיפול בהפרעות ההורמונליות המוזכרות.

 

לקריאה נוספת: טיפולי פוריות בנשים עם שחלות פוליציסטיות


חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.

לקביעת תור